מחזה כזה עוד לא היה בירושלים, כל מי שהיה עד לו לא יכול היה לשכוח אותו, שני בנים בשנות העשרה לחייהם, נושאי שלטי הפגנה, ביקשו להסב את תשומת לב העוברים והשבים לפרשה מוזרה שהם קורבנותיה: אביהם, רבה של קהילה גדולה ברומניה ואינו מורשה לצאת מתחומה, בהוראתו הישירה של הרב הראשי לרומניה, הסצינה הזאת הביאה לשיא את מסכת חייו מלאת התהפוכות של הרב פנחס וסרמן, את ערוב ימיו עשה בירושלים.
"הרב רוזן מנע מאבינו לעלות ארצה", "שלח את אבי", קראו השלטים שהניפו שני האחים לבית וסרמן בהפגנה שכוונה נגד הרב ד"ר משה רוזן, רבה הראשי של יהדות רומניה, אי שם בשלהי שנות השישים.
אז נערך ב"היכל שלמה" בירושלים "הכינוס העולמי של בתי כנסת וקהילות". אחד הנואמים בכינוס היה רבה הראשי של רומניה ד"ר רוזן. הרב רוזן מסר תמונה קודרת על מצב היהודים ברומניה, וציין כי יהדות זו משוועת לתגבורת של רבנים. העלייה הגדולה של שנות השישים רוקנה כמעט לחלוטין את הקהילות היהודית ברומניה, מסר הרב רוזן בעוד שמחוץ לאולם הכינוסים הפגינו בניו של הרב פנחס וסרמן, רבה של קהילת דורוהוי ברומניה,כאשר הם מפגינים על כך שהרב רוזן אינו מאפשר להוריהם לעזוב את רומניה ולעלות ארצה, מפאת המחסור ברבנים ובשוחטים ברומניה.
הרב רוזן טען כי רק אם אחד הרבנים הראשיים, או אחד מבתי הדין הרבניים יוציאו פסק- דין שיתיר לרב וסרמן להשאיר קהילה יהודית גדולה בלי שוחט, יותר לו לעלות לישראל. הרב רוזן ציין כי במקרה שהרב וסרמן יעלה לארץ, יסיר מעליו את האחריות לנעשה בעיני קהילתו ברומניה. הרב רוזן הצדיק גם את השארתו של הרב וסרמן ברומניה ואמר: "ברומניה אין בעיות כלכליות, ומשכורתו של שר בישראל נמוכה מזו של שוחט ברומניה". הרב רוזן טען גם שלרב וסרמן אין בעיה של חינוך ילדיו מאחר והם בישראל.
כך, במשך שנים, היה מנוע מהרב וסרמן ורעייתו לעזוב את רומניה ולעלות ארצה.
"בשנת 1989 הצליח לברוח אבי יחד עם אמי מרומניה, ולבוא לארץ כתיירים לחודש", סיפר ל"בקהילה" בנו הרב יוסף וסרמן. בהגיעם לארץ הם ביקשו מקלט מדיני, בהותירם את רכושם הגדול ברומניה. גורלם של מאות כתבי יד וספרי קודש אחרים, נותר בתעלומה עד עצם היום הזה.
כאן כיהן הרב וסרמן כרבם של יוצאי רומניה בישראל- תפקיד אותו ממלא בנאמנות רבה, בנו בכורו הרב וסרמן (ושל אחיו, איש הזמר החסידי הרב יהודה וסרמן, שלאחרונה, אגב, הוכתר לאדמו"ר מדורוהוי).
בשנת תשנ"ב זכה הרב וסרמן בפרס על תרומתו למען המנהיגות בתפוצות. את הפרס קיבל משר הדתות דאז פרופ' אבנר חי שאקי.
כך כותבת ועדת הפרס בנימוקיה: "הרב פנחס וסרמן יליד שנת תרע"ז (1917) שרת כרב ראשי בעיר דורוהוי שבחבל מולדוביה ברומניה, בין השנים 1989- 1941. הוא שימש גם שימש כשוחט, מוהל, חזן, וכל עניני הדת עברו תחת ידו בימי האימים של השואה ותחת המשטר הקומוניסטי ברומניה. הקים משפחה עם ארבע בנות ושני בנים ושלח את כולם ארצה, כדי שימשיכו בדרך תורה ומצוות, ואכן כולם הקימו בתים לתפארת בישראל.
" הרב וסרמן שימש כל השנים כמנהיג הקהילה מורה ומייסד מוסדות תורה ודת. הוקמו על ידו מסעדה כשרה, בית אבות לזקנים ומקהלה, הרב קיבץ את שארית הפליטה לאחר מלחמת העולם השנייה, חיזק את הציבור, דאג לכל מחסורו הרוחני והפיזי ככל האפשר, ושאף שכולם ימשיכו בדרך התורה והמצוות. לאחרונה עלה ארצה והתמנה כרבם של יוצאי רומניה בירושלים."
שני הערים מנציחות
לאחרונה החליטה ועדת השמות של עיריית ירושלים על קריאת רחוב על שמו של הרב פנחס וסרמן. טקס הסרת הלוט התקיים ברחוב שנקרא על שמו של הרב יהודה וסרמן בשכונת נווה יעקוב בירושלים, בהשתתפותם של הרבנים הראשיים וראש העיר אהוד אולמרט.
במקביל הוחלט גם בעיר דורוהוי שברומניה על קריאת ככר על שמו של הרב וסרמן, סמוך לבית הכנסת בעיר.
ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט שהוזמן לטקס, כתב לראש העיר דורוהוי: "אני מודה לך על שהזמנת אותי לבקר בעיר דורוהוי והשתתף בטקס קריאת ככר ע"י בית הכנסת, על שם הרב פנחס אליהו וסרמן. לצערי הרב, האירועים בירושלים מונעים ממני לקחת חלק באירוע חשוב זה ". "גם לנו לפני כשנה" כתב אולמרט במכתבו, "היה הכבוד לקרוא רחוב בעירנו על שם הרב וסרמן ז"ל. אין מתאים מכך שהרחובות בירושלים עיר הקודש ובעיר דורוהוי נקראים על שם הרב הידוע. מעשים אלו מחזקים את קשרי הידידות בין תושבי עירנו, ומהווים סמל לקשרים שבנינו".
מי היה מאמין שברומניה, אחת המדינות המזרח אירופאיות שנשאה את דגל הקומוניזם, והמלחמה בכל מה שרוח יהודית עולה ממנו, תחליט לקרוא ככר מרכזית באחת מהידועות בעיירותיה, על שמו של מי שכיהן בה כרב, במשך חמישים שנה, החזיק בכוחותיו הרופפים של בני הקהילה ביהדותם ושמר על הגחלת לבל תכבה בהם ?
כשזה קרה, השבוע בניגוד לכל היגיון, ובצורה מכובדת ביותר בדורוהוי, זכה ביחס המיוחד הזה מצד השלטון, שאפילו רבה של המדינה בעבר, הרב משה רוזן ז"ל, לא זכה בו עד היום, דווקא הרב פנחס וסרמן, שהיה בר הפלוגתא של הרב רוזן, ובשל כך היה מסורב עליה במשך שנים רבות. מסתבר שלא רק תורה , גם "תודה" מחזרת אחר אכסניא שלה, וגם השלטונות הרומניים, שהעריכו בכל שנות כהונתו של הרב וסרמן, את האיש, מסירותו ופעליו, אך לא יכלו להודות בכך, מצאו לנכון לתקן את העוול ולהעניק לו, לפחות לאחר מותו את הכבוד הראוי לו.
בני משפחתו של הרב פנחס וסרמן, ורעיתו הרבנית סימה, שליוותה את דבקותו לאורך כל הדרך, ובעיקר בניו ובנותיו, אותם הבריח בזמנים הקשים ביותר לישראל, שבו לעיירה דורוהוי בראש משלחת של יוצאי המקום ופעילים מקרב יוצאי רומניה, והשתתפו בטקס המרשים של הסרת הלוט מעל המצבה שעליה נחרט שמו של הרב וסרמן, במרכז העיירה, סמוך לבית הכנסת. בטקס הסרת הלוט השתתפו ראש העיר דורוהוי, ראש מחוז בוטושאן ברומניה, שדורוהוי היא חלק ממנה, ונציג של שר הדתות הרומני.עם תום הטקס הרשמי, בנוכחות רבים מתושבי העיירה שהכירו את הרב פנחס וסרמן זצ"ל ביניהם נכרים רבים שידעו את סגולותיו ורכשו לו כבוד כאיש קדוש, צאצא של קדושים, נערכה תפילה חגיגית בבית הכנסת העתיק שבעיירה ולאחריה נשא בנו הרב יוסף וסרמן, בעבר רב צבאי של הצנחנים, והיום רבם של יוצאי רומניה בישראל, וטוען רבני מצליח, נאום לדמותו של אביו, ששולב בדברי עידוד ליהודים שעדיין נותרו מאחור.
הביקור כולו נערך במסגרת הכנס השנתי לציון הפוגרום הקשה שנעשה ביהודי רומניה. מדי שנה מציינים יהודי רומניה את האירוע הטרגי הזה, בבתי הקברות שבהן טמונים נספחי הפוגרום, וזה שבדורוהוי הוא אחד הגדולים שבהם. למחרת הטקס היו חברי המשלחת אורחי ראש העירייה הסמוכה, בוטשאן, והוא ערך לכבודם קבלת פנים מיוחדת. ראש העיר אף ליווה את חברי המשלחת לבית הקברות בבוצ'אצ'א, שבו נמצא ציונם של שני ענקי עולם, רבי יוסף אהרון זי"ע ואביו רבי אליעזר וולף זי"ע, שבני משפחת וסרמן מתייחסים אליהם, כנינים, דרך אמם ע"ה, שהיתה לבית פרנקל, בתו של האדמו"ר מדורוהוי רבי חנוך העניך זצ"ל.
את בית הקברות עצמו הם מצאו נטוש ומנותץ, אך את הציונים, מסתבר, היה מי ששיקם. מדובר בנכדם של האדמו"רים הקדושים, הרב מנדל מרילוס, איש חסיד מאנטוורפן, שגם הוא הצטרף למשלחת. לפני שנים אחדות, הוא בא לפקוד את הקברים שברומניה, ומצאם מוזנחים ופגועים. כשביקש לשוב לביתו שבאנטוורפן, סרבו להעלותו למטוס, וגם התעקשותו כי קנה כרטיס בכסף רב ובלבד שיספיק לחזור לביתו לקראת שבת, לא עזרה לו והוא נותר ברומניה. מספר שעות אחר כך נודע כי המטוס התרסק, והוא, שחייו ניצלו, נדר לשקם את ציוני האדמו"רים החשובים שהם נכדי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. הוא קיים את נדרו במלואו, והשבוע נערכה התפילה ליד הציונים, כשמצבות מפוארות מונחות על הקבר, וסביבו הכל מנוקש.
מצבם העגום של בתי הקברות ברומניה עלה לדיון בפגישה שקיימו חברי המשלחת עם שר הדתות הרומני. השר הבטיח להם כי בתוך שלושה חודשים יסתיים הליך קבלתו של חוק חדש ברומניה, העוסק בחובת שמירה ושיקום של בתי העלמין היהודיים על פני המדינה. שר הדתות אמר כי קבלת החוק יצוין בטקס מיוחד אליו יוזמנו מישראל הרב יואל טוביאס, ח"כ הרב שמואל הלפרט, שפעלו רבות להרצת החוק הזה, הרב יוסי וסרמן ושר הדתות אשר אוחנה.
על המשלחת לרומניה, נמנה גם הרב אבשלום חציר, רבה של "אל על", שבדק אפשרות לשלב אתרים יהודיים ברומניה, ובהם ציוני האדמו"רים לבית בוצ'אצ'א, במסלולי הטיולים המיוחדים של התרפקות אל העבר. באותה הזדמנות הבטיח ראש עיריית דורוהוי, כי כל יוצאי דורוהוי וסביבתה, שיבקש לשוב אל עברו, ולהשתטח על קברי הצדיקים, יקבל מהעירייה יום של אירוח על חשבונה.
טקס קריאת הככר בדורוהוי על שמו של הרב פנחס וסרמן זצ"ל הועבר בשידור ישיר בתחנות הטלוויזיה והרדיו ברומניה, ובמהלך השידורים שובצה גם בירכתו של ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, לאירוע, שלה ייחסו ברומניה חשיבות רבה. בברכתו התנצל אולמרט על שהאירועים בירושלים מנעו ממנו לקחת חלק באירוע והוסיף: "גם לנו, לפני כשנה, היה הכבוד לקרוא רחוב בעירנו, על שם הרב פנחס וסרמן זצ"ל, אין מתאים מכך, שהרחובות בעיר הקודש ירושלים, ובעיר דורוהוי, נקראים על שם הרב הידוע. מעשים אלה מחזקים את קשרי הידידות בין תושבי עירנו ומהווים סמל לקשר בינינו".
בנימין גרנות, בקהילה, כא אלול תשס"ב
