הרב שמעון כינה את התופעה של שנאת ישראל בלשון הלכה, כחוק שאין בו טעם, נמצא שנאת ישראל שונה משאר תופעות החיים שיש בהם היגיון וטעם, לכן המהר"ל קבע שני סוגי שנאה: האחת שנאה התלויה בדבר, ושבטלה הסיבה בטלה גם השנאה, והאחרת שנאה שאינה תלויה בדבר כגון אומות העולם לישראל. המהר"ל מביא כדוגמא את השנאה הראשונה לישראל, זו שנאת לבן ליעקב. השנאה של לבן ליעקב אין לה שום סיבה, כי לא הרע יעקב ללבן, אדרבא היטיב עמו כל ימיו ושורש השנאה כי יעקב הפכו של לבן, וכן ישראל הפכם של האומות. אומר המהר"ל שנאה זו שאין עמה סיבה, היא הקשה שבשנאות, ומשום כל הגדיר את לבן כאויב הגדול של יעקב, והגדיל את שנאתו משנאתם של שאר הצוררים ואמר: "לבן ביקש לעקור את הכל".

אומות העולם מידותיהם הפוכות משל ישראל, הפך ביישנים, הפך רחמנים, והפך גומלי חסדים, ואם אינם תמיד נראות משום תרבות ונימוסים המכסים עליהם. אבל בעתות של מריבה הן מתגלות ונראות בכל חריפותו.
כיצד להימנע משנאה זו כלפי ישראל, ע"י התרחקות והבדלות מדרכי הגויים, כפי שנאמר: ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי", יש בה משום ערובה להימנע משנאתם. ואם ישראל פורצים גדר זו ומקרבים עצמם אל הגויים להידמות אליהם, מכניסים ישראל עצמם לידי סכנה. בדור האחרון נתגלתה שנאת ישראל במלוא אמיתות טבעה. ומהו טבעה? זהו ההפך של מידה האנושית שלא שימשה בימי הדור האחרון כלל.

כאן המקום לספר דוגמא מספורי אותם הימים ששמעתי מאבי ומורי זצ"ל: גדוד של גרמנים התקרב לאחד הכפרים כדי להרוס את הכפר על יושביו, תושבי הכפר בראותם את הגדוד מתקרב, יצאו להקביל את פני החיילים בלחם ובמים. כשראה מפקד הגדוד את קבלת הפנים שערכו לחייליו, החליט כי לא ישמיד את הכפר. פתאום נשמעה ירייה בכפר, ואז הורה המפקד לתפוס את היורה. לאחר שחיפשו מצאו בעליית גג אחד נער שהודה כי הוא זה שירה. אמר הנער: אבי נהרג במלחמה זו ע"י הגרמנים, בירייתי לו נתכוונתי להרוג, אלא לרמוז מה עשתה לי המלחמה. מפקד הגדוד אמר לנער: על מעשה זזה אתה חייב מיתה, אך לפנים משורת הדין אתן לך הזדמנות להציל את נפשך, אם תדע לענות על שאלה אחת אשר אשאלך: ראה, שתי עיניים לי, אולם רק אחת מהן היא עיני הטבעית, והשנייה עשויה מזכוכית, ואף אחת מחיילי הגדוד לא הרגיש עד עתה בדבר. אם תדע להבחין בין עיני הטבעית לעיני הזכוכית ניצלת. התבונן הנער בפניו האכזריות של המפקד והצביע על העין מזכוכית. המפקד שחרר אותו אבל שאל את הנער: כיצד עלה בידך להכיר את עין הזכוכית דבר שאיש לא הכיר עד כה? ענה הנער: משום שעין זו נראתה לי יותר אנושית. כך באותם ימים ניטלה מן האדם מידת האנושיות וכל מראה אנושי. הסתר כזה של פני האנושיות עוד לא היה מעולם, אין לו דמיון בתולדות העמים.
דרשנים שאלו: מה ראה ירמיהו הנביא לדמות את אסונה של כנסת ישראל לים, ומה מצא ירמיהו בים כדי להסביר את שברה?
ואמרו, כי יפה משל זו להמשיל בו את החורבן, מצד מה?

חורבן הבא על בני אדם היושבים ביבשה, רושמו נשאר לימים, והחורבות שבמקום ההוא משמשות עדות לחיים שנהרסו, אולם אם יקרה אסון על הים, אפילו הוא גדול כגון אונייה שנטרפת בים וכל אנשיה טובעים במצולות, ורב האסון וגדל, וכיוון שמי הים חוזרים בסוף למקומם, וכבר נשתקע כל מה שהתרחש שם קודם לכן, ולא נשאר בים זכר ולא עדות לחיים שאבדו במצולות. כמי הים כן יבשת אירופה, כלומר מילת "כים" לא מתאר את לשון "גדול" אלא את "שברך", כלומר שברך כים.("כי גדול כים שברך"), החרב שאחזו בה הרוצחים באותם ימים, עדיין לא הרפו ממנה.
עוד אין החורבן שלם בעיניהם. עתה גם רצונם להכחיש שכל מה שעשו, לא היה מעולם, לא היו נרצחים ולא היו רוצחים, דוגמא החוק החדש הפולני . יעלם הזכר לא רק מן המקום אלא גם מפיהם ומלבותיהם של הבריות, לבל ייזכר עוד זכרם של יהודי אירופה. אילו באנו לשאול את המעונים למות מה הם מבקשים? כך היו אומרים: אנו רוצים שעינויינו יעשו רושם בעולם, ודמנו הנשפך ירתח כל הימים ולא ישקוט, ויעמוד לעדות להעיד על ההרוגים ועל הורגיהם עד קץ הימים!
ר' יעקב רובינזון אמר כי הגדולים שבייסורי איוב הם דבריו של מאן-דאמר בגמרא (בבא בתרא ט"ו') איוב לא היה ולא נברא. שכן אמר איוב בלבו, אמנם סבלתי ייסורים, והתנחמתי כי אמרתי ייסורי יעשו רושם בעולם ויחרצו חריץ בעולם ולא ימחה, ועתה בא מאן-דאמר ואמר כי איוב ויסוריו לא היו ולא נבראו.

הכחשת השואה שבאים היום המרצחים להכחיש, מגוף המעשה הרציחה הוא. כי לא כילה הרוצח את מעשיו עד אם ירצח ויכסה את הדם, ויכחיש ויאמר לא פעלתי און. המכחיש אינו אלא משלים מעשה הרצח.
היום מוטל על כל איש מאתנו להגדיל ולקדש שם שמים, ולקיים מצוות פי כמה וכמה, כנגד ששת המליונים שקדושתם חסרה מן העולם.

ראוי היום הזה שישמש מוקד של חינוך ומחשבה על השואה, במיוחד לגבי הקהילה שלנו שחלפו כבר 79 שנה מאז הפוגרום הראשון ברומניה שהיה בעיר דורוהוי. אם לא ננקוט בפעולות מיוחדות כדי להנחיל לדור הצעיר את תודעת השואה, לא יידעו עליה. גם השנה תצא משלחת אנשי ארגון "צוות", בין התאריכים 28/06-05/07/19,יחד עם ניצולי שואה בני הדור השני והשלישי ויחד עם קבוצת מורים מארגון המורים, למצעד החיים ברומניה לציון מלאות 78 שנים לפוגרום יאשי. במסגרת זו יעבר המסע בערים ובאתרים שונים ברומניה, בהם ייערכו טקסים לזכר הנספים.