בחוקתי

פרשת השבוע בחוקתי - חזק –חזק- ונתחזק
כניסת שבת – 18:56 – צאת שבת קודש – 20:16

בפרשה בחוקתי מדבר הקדוש ברוך עם עם-ישראל כמדבר אבא אל בנו: בדברים ברורים ומבוררים, אם תשמרו את המצוות תזכו לברכות ואם לא תעשו את המצוות תקבלו קללות ח"ו.
בפשטות, מדובר על תשלום שכר בטוח בבחינת "שמור לי ואשמור לך". ומתעוררת השאלה, הלא ידוע לנו דברי חז"ל "שֶׁשָּׂכַר מִצְוָה בְּהָאִי עָלְמָא לֵיכָּא- בעולם הזה אין כלל שכר, וכל שכר המצווה הוא רק לעתיד לבוא, כי לולא זאת היו כולם צדיקים ואבדה הבחירה החופשית, ואם כן מהו השכר שהתורה מדברת עליו?(קידושין לט). מהרש"א מסביר שהשכר מצווה ליכא, היינו בנוגע לקיום המצווה גופה, מאידך תמורת הטרחה וההתאמצות שהאדם משקיע כדי לקיים המצווה, וכן תמורת ההכנה לכך, כן מקבל שכר. לאור זה אפשר להסביר דברי רש"י המפרש "אם בחוקתי תלכו- שתהיו עמלים בתורה", שהשכר שהתורה מבטיחה "גשם"-"פרנסה"-"שלום" וכיו"ב הוא לא בעבור קיום המצוות כשהן לעצמן, אלא רק משום שתהיו עמלים בתורה, שכר תמורת ההכנה למצווה, כן מקבל שכר- ולא שכר עבור המצווה.

משלשת הפרשיות העוסקות בברכות אנו למדים היקף הברכות ומשמעותן בשביל העם היושב בציון והולך בדרכי ד'.
הפרשה הראשונה- הוא הפרק הכלכלי, כי כלל גדול בחיים "אם אין קמח אין תורה", ולכן הברכה הראשונה " ונתתי גשמיכם בעייתם.... ואכלתם לחמכם לשובע, וממילא זה יביא לכך "וישבתם לבטח בארצכם", כי אם יש פרנסה ואוכלים לחם לשובה אפשר ליישב בארץ בשלווה, אין צורך לתור אחרי מקומות הגירה ולנדוד לארצות זרות.
מעניין פירושו של החיד"א על הפסוק "ואכלתם לחמכם לשובע" אמרו חז"ל "לביסומי שכיח" (מגילה ז,ב'). כי דבר טוב אפשר לאכול אפילו כשאדם לא רעב וזאת היא הברכה שהלחם יהיה כל כך טוב טעים שתוכלו לאכול אותו אפילו בהיותכם שבעים.
ונתתי שלום בארץ-.(כדברי רש"י פסוק ו'). מכאן שהשלום שקול כנגד הכול. ברור הדבר שהתחלתו של השלום הוא מהבית- בינינו, כי השלום עם האמת הובטח – וישבתם לבטח בארצכם.
הפרשה השנייה היא פרשת הביטחון- בעיה יסודית וחשובה לקיום העם על אדמתו, בלעדי זה אין קיום ואין עתיד.
כל הברכות בתחום כלכלה ובטחון, זקוקים לכל עם ומדינה, ובתוכם גם עם-ישראל, וההבדל שבנינו ובין האומות העולם הוא בזה שאנחנו זקוקים לפרשה השלישית – ברכה רוחנית, "ונתתי משכני בתוככם"- בלב כל יהודי ויהודי, כל אדם צריך להיות משכן-אל, כל בית יהודי צריך להיות בית המקדש וכל יהודי כהן בעבודתו, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש- אלא דברים אשר תדבר לבני ישראל. (שמות י"ט ו), ואז והתהלכתי בתוככם "ומובנו להתנענע באופן חופשי בכל מקום, הקדוש ברוך-הוא הוא אינו רוצה להיות בא"י בגטו של מאה שערים או בגטו של בני-ברק, השם רוצה חברה אנושית, רוצה להיות בא"י בפומבי ובתנועה חופשית בכל חלקי הארץ, לא בסתר ולא בהסוואה.

מפרשה זו אנו לומדים איך שהתורה דאגה שהיהודי מישראל יתברך בשפע ברכה והצלחה בחיי עולם הזה, כי על ידי חיים מתוקנים בעולם הזה אפשר להגיע לחיי עולם הבא. וכבר נאמר באבות: יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא.(פ"ד, י"ז).

מי ייתן שנהיה מאלה הזוכים לקיים את "בחוקתי תלכו", להיות עמלים בתורה, במובן המלא של המילה ובכל שטחי החיים של עבודתנו היומיומית כגון: אדם העוסק במשא ומתן ומתנהג בעסק בדרך התורה, שלא להונות את חבריו, הרי הוא עמל בדרך התורה, ואז תהיה הברכה והשכינה שרויה במעשי ידינו.

השבת נסיים ספר ויקרא- ספר הקורבנות ומכריזים חזק –חזק- ונתחזק, יש להתחזק בכל לשון של חיזוק, כי יש לנו הבטחה מאת השם "כי לא ייטוש השם עמו ונחלתו לא יעזוב", ובעזרת ה' הלוואי שתתקיים בנו כל הברכות שבפרשה זו.

שבת שלום ומבורך
הרב יוסף וסרמן